קטגוריה: טלוויזיה

3 הדרמות הכי טובות בטלוויזיה

בכל שנה משודרות עשרות (אם לא מאות) סדרות, ולצערנו, רובן גנריות, חסרות כל מקוריות ובעיקר גרועות, ובשביל זה אנחנו כאן, בשביל להציל אתכם מעצמכם! ולהגיד לכם מה להתחיל לראות.

לא לקחנו בחשבון סדרות שכרגע לא בשידור בארה"ב, כמו שובר שורות, דקסטר, משחקי הכס, הומלנד, מד מן או סיפור אימה אמריקאי. סביר להניח שאם היינו לוקחים אותם בחשבון היינו צריכים לעשות רשימה של 10 סדרות. אך אנחנו מדברים על סדרות שהם בשידור כרגע ולא בהפסקות.

אז נתחיל בסדרה הכי טובה המשודרת כיום (בלי שום קשר גם לסדרות בשידור או לא), וזאת האישה הכי טובה בטלוויזיה.

1. האישה הטובה – The Good Wife

יכול להיות שהעלילה לא נשמעת מספיק מעניינת, כנראה מכיוון שהפרסומות נותנות תחושה שזאת עוד סדרה גנרית על עורכי דין ובתי משפט, מלודרמטית ולא מרגשת, או אולי בגלל השם שלה הנותן תחושה של טלנובלה פריפריאלית, אבל כשאתה מדבר עם אנשים על טלוויזיה איכותית, לרוב הם לא מציינים את "האישה הטובה", וזה מחדל נוראי, טעות קשה. במהלך שלוש עונות וחצי (הסדרה כרגע בשידור העונה הרביעית) היא הפכה להיות הדרמה המשפטית הטובה ביותר, והדרמה הכי טובה כרגע בטלוויזיה. היא חכמה ויצירתית באופן עקבי, עם ביצועים נהדרים לאורך כל הפרקים.

כמעט כל פרק בסדרה הוא מעניין (וזה לא פשוט להגיד היום על סדרת טלוויזיה שאינה סידרת כבלים עם 23-24 פרקים לעונה), הדמויות הן אדירות, אבל ממש כולם. אלישיה פלוריק (ג'וליאנה מרגוליס) היא פשוט מרתקת, אישה אמיתית שחיה במדיום שנשלט על ידי קריקטורות גדולות מהחיים, והכוכבת של אחת הדרמות הכי אינטליגנטיות ומלאות בניואנסים בטלוויזיה. כל רגע בו היא מופיעה על המסך, היא מהפנטת, ופשוט בא לך ללכת למסך ולחבק אותה ולהגיד לה שהכל יהיה בסדר. היא האמא שכולנו היינו רוצים מבלי להיות יותר מדי אימהית.

בסדרה יש אינסוף דמויות מרתקות, כמו קלינדה שארמה (ארצ'י פנג'אבי), החוקרת המסתורית שתגרום לנחקר להרגיש אפס לידה. אלי גולד (אלן קאמינג) בדמות המצחיקה ביותר בסדרה, דיאן לוקהרט (כריסטין ברנסקי) שתמיד נעים לשמוע, פיטר פלוריק (כריס נות') שהוא כל כך טוב שאתה לא יודע אם אתה בעדו או נגדו כל הזמן, קארי אגוס (מאט צוקרי) בתור הפרנמי של אלישיה שהוא יותר חכם ממה שהוא נראה, וויל גרדנר (ג'וש צ'ארלס) הכריזמטי, דוד לי (זאק גרניר) בתור הדמות שאתה שונא לאהוב, ואוהב לשנוא, או ג'קי פלוריק (מרי בת' פייל) בתור החמה הפולנייה שיש לכולם.

בנוסף לכוכבים הקבועים (+2 הילדים של אלישיה המציקים אך ההכרחיים בסדרה), ישנם אינסוף של כוכבים שמגיעים ועושים את הסדרה לעוד יותר טובה, בניהם: מת'יו פרי (חברים), שרה סילברמן (SNL), כריסטינה ריצ'י (מונסטר), אמדנה פיט (2012), פרקר פוזי (סופרמן חוזר), אמריקה פררה (בטי המכוערת) אניקה נוני רוז (דרימגירלז), ניית'ן ליין, קארי פרסטון (דם אמיתי, א-ד-י-ר-ה!), מייקל ג' פוקס (שעשה כאן קאמבק, וזכה במלא פרסים), אנה קאמפ (דם אמיתי, פיץ' פרפקט), אליזבט ריזר (דמדומים, אנטומיה של גריי), דראמה וולקר (הביץ' מדירה 23), מאורה טירני (ER), דניס אוהר (דם אמיתי), ט.ר. נייט (אנטומיה של גריי), מאמי גומר (הבת של מריל סטריפ), מרתה' פלימטון (מגדלים את הופ, גם זכתה בפרסים על הסדרה), אנה גסטייר (בנות רעות), ליזה אדלסטיין (האוס), קריסטן צ'נוואת' (החיים על פי נד), לילי רייב (סיפור אימה אמריקאי), קייל מקלכן (עקרות בית נואשות), ג'ון נובל (פרינג'), אודרה מקדונלד (מפראה פרטית), מורנה בקרין (הומלנד)… טוב, אתם מבינים את הרעיון, אפשר להמשיך עד מחר.

בכל מקרה, אם אתם עדיין לא רואים את זה ואתם מרגישים סקפטיים, אל תחשבו יותר מדי ותתחילו ליהנות מטלוויזיה איכותית ומרתקת. ובכל מקרה, אתם יודעים שאין לכם משהו יותר טוב לעשות, אז תתחילו להוריד עכשיו!

———————-

2. מוארת – Enlightened

למרות שבדיוק אתמול הסתיים שידור של העונה שנייה (והחידוש של העונה השלישית עדיין באוויר, רוב הסיכויים שלא תחודש, וממש חבל), בחרנו בכל זאת לשים אותה ברשימה. למרות שבגדול היא מוגדרת כקומדיה יותר מאשר דרמה, בשבילנו היא נטו דרמה עם נגיעות קומיות פה ושם.

אין למוארת מה שיש ב"בנות", אין פה בחורות ערומות שמשחקות פינג פונג או עושות ביד, אבל מה שיש לה זה דיוקן ייחודי ומורכב של אישה – אישה רגילה שגרה בעיר גדולה ועובדת במשרד חסר חלונות בתור עובדת זוטרה. היא רווקה, גרה עם אמה, נוהגת באוטו מקולקל ושקועה בתחושה של מועקה מהחיים. הדבר הטוב הוא שיש לה תקווה וכוונות טובות, והדבר המצחיק שהיא מוצפת באשליה עצמית. ואתם יודעים, אם מישהו הופך להיות יותר מדי מודע לעצמו, אז הוא בסכנה להיכנע לציניות וחוסר תקווה.

איימי (לורה דרן האדירה, שיחד עם מייק ווייט הם גם היוצרים של הסדרה), היא אחת הדמויות הנשיות הכי טובות בטלוויזיה – אבל הסדרה "מוארת" היא מורכבת ויצירתית עם המון מחשבה מחוץ לקופסה. היא בוודאי לא סדרה שמושכת קהל יעד מסוים. נשים אוהבים יותר סדרות גנריות, סדרות ריאליטי, וזבל (בואו נהיה כנים). הן לא רוצות לראות דמויות שמזכירה להם שכולנו מזדקנים, ובכלל אם את אישה, אז הדלתות עם הגיל, נסגרות.

איכשהו איימי לא הבינה שהיא כבר לא אמורה להיות רלוונטית בחברה. היא כבר לא צעירה, היא לא אמא, אין לה שום סיבה לקיומה. אבל היא שם. המטרתה הגדולה שלה היא לשנות את העולם. סביר להניח שהיא הייתה מעמידה את עצמה לראש הממשלה אם היה לה שמץ בפוליטיקה, עד כדי כך היא משלה את עצמה.

אני מקווה באמת ש-HBO תיתן עוד הזדמנות לסדרה הזו ותחדש אותה לעונה שלישית, וגם אם לא, יש לנו כאן אוצר קטן, אז תתחילו לראות.

———————-

3. המתים המהלכים – The Walking Dead

אין הרבה מה לומר על הסדרה הזו כי כולם מכירים אותה כבר, גם אלה שלא רואים אותה יודעים מה היא ומה קורה בה, כי פשוט לא ניתן להתחמק ממנה. היא שינתה את כללי הטלוויזיה והראתה לכולם שאפשר לעשות סדרה על הז'אנר בלי להיות גנרי, נכון שזו סדרה על זומבים, אבל איכשהו הזומבים הם בעיקר ברקע וזו לא העלילה הראשית – העלילה הראשית הן הדמויות עצמן, איך הם מתמודדים עם זה ומה התגובות שלהם. הזומבים הם שם רק בכדי לסייע לדמויות להתנהג כפי שהם מתנהגים, וזה מה שמעניין בסדרה.

בסופו של דבר היא פשוט דרמה נטו – אבל ממש דרמה, מלאה בדיאלוגים ארוכים וסצנות שקטות שלא קורה בהם כלום, ואיכשהו זה עובד, אין צורך במלחמות עם זומבים כל הזמן, אין צורך לגרום לקהל לקפוץ מהכיסא כל סצנה, ממש לא, זה בדרך כלל בא בסוף הפרק לכמה דקות בלבד, וגם זה לא תמיד קורה. הקהל מאוהב בזומבים הללו, הרייטינג בארה"ב בשמים וגם אנחנו רוצים להיות זומבים בזכותה.

מודעות פרסומת

אז בואו לראות אותי על המסך שלי

מי שלא זוכר, לא מכיר או לא יודע, הכותרת היא בהשראת הטלנובלה המושחזת ביותר ששודרה בישראל, טלנובלה בע"מ.

בכל מקרה, פעם בחודש נעלה כאן את הסדרות החדשות הבולטות שעולות בערוצי הטלויזיה בישראל, מכיוון שההתמקדות היא בסדרות מחו"ל וערוצי הטלויזיה הגדולים מתעלמים מהם כבר שנים, רוב הסדרות שנסקור עולות על מסכי הלויין והכבלים ואין כמו תחילת חודש מרץ רווי הסדרות כדי להתחיל בפינה החדשה וכמו שאמרנו, אנחנו הולכים רק על הבולטות שבהן.

Arrow – החץ

עולה היום לאוויר בYes action -. הסידרה מבוססת על סידרת קומיקס בשם "החץ הירוק", היא אמנם מבית ערוץ הטלויזיה האמריקאי הידוע בנתוני הרייטינג העלובים שלו CW, אולם היא זוכה לנתוני רייטינג טובים יחסית לערוץ והסידרה אפילו חודשה לעונה שנייה, כך שלא תעלם לכם לפתע מהאויר. מדובר בדרמת גיבורי על והפעם גיבור העל שלנו כמובן לוחם צדק ובנוסף יודע להשתמש באופן מדוייק במיוחד בחץ וקשת. נשמע כמו קלישאה חבוטה? אכן זה כך, האם יש שחקנים מוכרים בסידרה? לא ממש, ולמרות זאת מדובר בסידרה המבוססת על קומיקס חביב עם הרבה רפרנסים אליו, היא מהנה יחסית עם קהל מעריצים הדוק.

Beauty and the Beast – היפה והחיה

עולה בצמוד ל-Arrow וגם היא מבית CW. הסידרה זוכה לרייטינג בינוני ולא ברור עדיין אם תמשיך מעבר לעונה הראשונה. צופי Yes המנויים על ה- VOD, זכו לצפות ברוב פרקי העונה שעולים עכשיו ב- Yes action, מספר חודשים קודם לכן. בסידרה מככבת קתרין צ'נדלר (שיחקה בסמולוויל עליה השלום) בתור בלשית שהיתה עדה לרצח אמה (כמה גנרי עוד זה יכול להיות) אולם היא ניצלת על ידי איש מסתורי שבהתקפי זעם הופך לחיה (אוי גם זה נשמע כל כך מוכר). עם השנים הבחור הופך להיות חלק מחייה של הבלשית וכמובן עוזר לה בעבודתה. מבחינתנו, מיצינו את סיפור ה"היפה והחיה" בסרט של וולט דיסני.

Vegas

עוד סידרה שניתן לוותר עליה ומתחילה החודש בערוץ Yes Action. למרות קאסט עמוס שחקנים ידועים כדניס קוויד ומייקל צ'קליס (המגן), הסידרה עלתה בארה"ב בערוץ הלא נכון CBS(במקום אחד מערוצי הכבלים) ולכן רוב הסיכוי שלא תשרוד מעבר לעונה אחת.

הסידרה מדברת על לאס וגאס בשנות ה-60, עיר עמוסת שחיתות, חטאים, מאפיה ומולם אלה המנסים לשמור על החוק והסדר. חבל להכביר מילים מעבר, כי כמו שאמרנו אל תתפלאו אם לא תראו מעבר לעונה אחת.

בערוצי הטלויזיה של הוט, לא נזכה לסדרות חדשות בולטות (ראו הוזהרתם מ- Bent או בשמה העברי שיפוץ רומנטי, שלא שרדה בארה"ב מעבר ל-4 פרקים) אבל כן נזכה לעונה שנייה של "גרים" החל מ- 18.03, באותו יום תתחיל עונה נוספת של "טופ מודל" ו"פרויקט מסלול" יחל שבוע לאחר מכן ב-26.03.

כן נמליץ לכם במיוחד על העונה השנייה של המיני סידרה "מראה שחורה" מבית רשת "Channel 4" הבריטית, שכבר עלתה לערוצי ה- VOD של הוט.

זה מה שצפוי לנו החודש מבחינת הסדרות, שיהיה לנו צפייה נעימה עד לפעם הבאה.

אוסקר 2013: הסערה אחרי השקט

חברות וחברים יקרים, מצטערים על הפוסט המאוחר פשוט הלכנו למלא לוטו אחרי שכל ההימורים שלנו על זוכי האוסקר הצליחו אחד אחרי השני, אם אנחנו לא נהיה כאן מחר אז תבינו שגם שם שיחק לנו המזל.

ובכל זאת, אם נוריד קצת את האף חזרה למטה, היה מדובר בטקס שלא היתה בו ולו הפתעה אחת. ולכן הנה נתמצת לכם את הזוכים במשפט אחד:

ארגו, דניאל דה לואיס, ג׳ניפר לורנס, אנג לי, קוונטין טרנטינו ואן התוואי, הכל היה צפוי וידוע כמעט מראש בדיוק כמו האורך המתיש של הטקס או כמו שסיכם את זה סת מקפרלין המנחה, הטקס התחיל כשעמנואל ריבה היתה בת 9 ומסתיים כשהיא חוגגת את יום הולדתה ה-86.

בכל זאת מה נזכור מטקס האוסקר 2013?

קודם כל השמלות של הערב גרמו לנו לקנא.

ג׳סיקה צ׳סטין גם תפסה את בן לאדן, גם יש לה גוף הורס וגם לבשה שמלה שגרמה לנו להזיז ריר כשאנחנו בולסות המבורגר בלייט נייט של מוזס.

פשוט הורסת.

שרליז (רגליים שלא נגמרות) ת'רון ירדה קצת מהשמיים מתפקידה של להיות אלוהים, והופיעה בשמלה לבנה מהממת שגרמה לנו לשפוך על עצמנו את הקולה זירו (אי אפשר בלי, אחרי המבורגר והומפרייז) ואחר כך עוד עלתה לרקוד עם צ'נינג טייטום, והזכירה לנו שזה הזמן למנוי לחדר כושר. ושניהם ביחד נתנו לנו כל הסיבות בעולם לשנוא את עצמנו.

על-טבעית

זה באמת נקרא לרקוד עם כוכבים.

אז הופיעה ג׳ניפר (המלכה) לורנס, בשמלה מדהימה שאחר כך גם גרמה לה ליפול על מדרגות האוסקר, וזה בהחלט יכנס לפנתיאון של האוסקר. אנחנו בכל מקרה החלטנו לחפש את השמלה בשוק רמלוד הקרוב לבית, והאמת לא מצאנו.

הברבור הלבן

אופס, הרצפה עקומה

את הטקס הינחה סת׳ מקפרלין כשהוא צוחק על עצמו, על הוליווד, על הומואים, על יהודים ועל אברהם לינקולן. ומה שנזכור ממנו זה את שיר הציצים, שם כיכבו כל הדיוות של הוליווד שחשפו למצלמה הרבה ניתוח פלסטי וסיליקון (אנחנו מוכנות כבר מחר בבוקר להצטלם עם הציצים בחוץ רק תבקשו יפה).

קריסטין סטיוארט עלתה לבמה לתת פרס על קביים וכמו שהיא נראתה, בפעם הבאה נשמע עליה כשהיא תכנס למוסד לגמילה: סמים, אלכוהול, סקס. (קריסטין מותק אם זה יעשה לך טוב אז גם אנחנו מחפשים מוסד כזה לגמילה מפחמימות).

קריסטן סטווארט ודניאל רדקליף עם מבט של אנס

על קביים, האם היא נתקלה בכריס בראון בדרך?

אחרי אין ספור פרסים משעממים עלו הקאסט של ״עלובי החיים״ לשיר ולמרות שהתחננו שישכחו את ראסל קרואו בבית, הוא התעקש לבוא ולשיר. זה היה אחד מרגעי האוסקר הקשים ביותר, טראומת הסרט וקולו הנוראי לא נשכחה עדיין ושוב זכינו לשמוע אותו? מה כבר ביקשנו? 1+1 על הקוקטיילים?

הבמה הופכת לכיכר תחריר

אגב, זה היה ממש חוצפה שכמעט כל העולם ואשתו שרו על הבמה, כולל 3 מועמדים לשיר הטוב ביותר, אך לא נתנו לשניים הנוספים (השירים של חיי פיי והסרט התיעודי "Chasing Ice") לשיר אותם על הבמא. מה הפרמטרים? להיות אדל או נורה ג'ונס?

באחד הרגעים היותר חינניים עלו לבמה גם מארק וולברג וטד הדוב החרמן במבטא אנגלי משעשע.

טד ומארק וולברג

אדל זכתה לשיר לנו את סקייפול ואחכ גם לזכות בפרס שיר הנושא עליו, הביצוע היה אנמי, הסאונד היה נוראי אבל אדל זו אדל היא תמיד חיננית וחמודה גם כשעל השטיח האדום היא נראית נוגסת עוד שנייה בקריסטין צ׳נוויט כמו בלאפה אצל חג' כחיל.

דוד וגוליית

לבסוף עלה דניאל דה לואיס שזוכה ״בהפתעה״ לקבל את פרס השחקן ממריל סטריפ, היה לו חודשים ארוכים להכין את נאום הזכיה החינני שלו בו הוא מספר שבמקור מריל סטריפ היתה צריכה לשחק את לינקולן והוא את תאצ׳ר ומשום מה זה לא יצא לפועל. באופן אישי, אנחנו היינו מעדיפים לראות את זה 100 פעם מאשר את הסרטים המקוריים.

הגדולים מכולם

בן אפלק אדום מהתרגשות סגר את הטקס בפרס הסרט הטוב ביותר, והסתיר את המבוכה ההוליוודית על כך שלא זכה להיות מועמד כבמאי של ״ארגו״.

בן מתרגש

תם לו הטקס, חלפו עברו להם 5 שעות אם נכלול גם את השטיח האדום. אנחנו אחרי לייט נייט מלא פחמימות ואלכוהול הולכות לישון עם שני אדוויל בתקווה שמחר בבוקר נזכור משהו.

"בנות": הסדרה הכי טובה EVER

 "בנות" או ממש אוהבים אותה מצד אחד, או שונאים עד מוות מצד שני, לכולם יש דעה קיצונית על הסדרה. העונה השנייה של הסידרה שלHBO  משודרת כעת. יוצרת הסדרה (שהיא גם הבמאית, תסריטאית, מפיקה, ושחקנית ראשית) הגאונה, לנה דנהם, מוציאה את הכל מכולם, מטוב לרע, מתשוקה לעצבים, ומאהבה לשנאה. ולדעתי? הכל זה פשוט קנאה, ואין מספיק פרסים שהיא יכולה לקבל על זה (היא הזוכה הגדולה של גלובוס הזהב, שם עקפה את משפחה מודרנית). הסדרה היא יצירת מופת ריאליסטית (כנראה שיותר מדי ריאליסטית ליותר מדי אנשים, בגלל זה, זה מעצבן אותם) ששמה את "סקס והעיר הגדולה" (בשביל להבדיל אותה עם סדרה דומה ב-HBO) בכיס הקטן. פה הבנות הן לא דמויות, הבנות הן נשים צעירות בגיל ה-20 שמחפשות את עצמן. הבנות הן אני, אתה, את, וכולנו שבהמון שלבים בחיים שלנו לא ידענו מה המקום שלנו בעולם הזה, מה אנחנו אמורים לעשות עם עצמינו, ולנסות בכוח למצות את החיים עד הסוף.

"ראיתם שוקיים אמיתיות של אישה בטלוויזיה לפני זה?" שאל אותי חבר אחרי שדיברנו על הפרק ששודר השבוע בו ראינו את האנה (לנה דנהם) מקיימת רומן בן יומיים עם דמות מגולמת על ידי פאטריק ווילסון ההורס. רוב האנשים שאני מכיר חולים על הסדרה ברמות קשות, לא רק בגלל שזו סדרה חכמה, כתובה בצורה גאונית עם רגעים מאוד אותנטיים. אלא יותר בגלל אומץ ליבה של לנה דנהם. היא מתפשטת ללא מורא, ובכל שבוע, היא מראה לנו איך גוף "אמיתי" נראה. אנחנו לא רגילים לזה (לפחות בעולם הבידור השטחי שאנחנו צופים בו).

רוב האנשים כשמדברים על "בנות" נופלים באחת משתי הקטגוריות: יש את החמורים והטמבלים שממלאים הרבה פורומים באינטרנט עם הודעות ופוסטים זועמים, הם משתמשים במילה "שרמוטה" בתדירות גבוהה, שכנראה עושה את מיטב יכולתם כדי להעליב את השומנים של דנהם. העלילות והדינאמיקה של היחסים ב-"בנות" לא מדברות אליהם, הם יותר מעוניינים לדבר על כמה שלנה דנהם "שמנה" ו"מגעילה" כשהיא ערומה. מצד שני, רוב האנשים המכובדים ואנשים שמכבדים את עצמם, מחליטים להתעלם ולא להעיר על העירום של דנהם או איך הגוף שלה נראה (מלבד לדבר על אומץ ליבה) ויותר להתמקד בנושאים ובדמויות של "בנות". זה כנראה הצעד החכם ביותר.

אנחנו, כמובן, נופלים תחת הקטגוריה השנייה, אך למרות הכל, יש משהו שאני יכול להבין (וזה סביר להניח שהרבה מרגישים), וזה למה יש אנשים שמרגישים לא נוח עם העירום של לנה דנהם.

אנחנו רגילים לראות כל העולם ההוליוודי, במגזינים, בחדשות, כל האנשים האלה שעברו כל כך הרבה שכבות אפקטים בפוטושופ, שהם פשוט יצרו ציפיות לא ריאליות לנשים. זה משפיע על הביטחון העצמי, זה מוביל לחוסר ביטחון, הפרעות אכילה, ובעיות בדימוי הגוף. כל זה נכון, אבל מצד שני, נכון גם לגברים: הנשים שאנחנו חשופים אליהן בעירום בדרך כלל, זה נשים שבאות מאותו מקום, וזה נתן לנו ציפיות לא מציאותיות לגבי איך אישה צריכה להיראות. לכן כשאישה כמו לנה דנהם עולה ערומה על המסך (כמו בחצי מכל פרק של "בנות") אז אנחנו מרגישים לא נוח. זה בולשיט ולא הוגן, אבל זה העולם שלנו.

כמובן, שיש גם נשים שלא נופלות בהגדרת הנשים המקובלות בהוליווד לפי המשקל שלהן – לדוגמא מליסה מקרת'י (שהוציאה השבוע שעבר סרט חדש ששובר קופות מעל הציפיות), או המון  נשים בעולם הריאליטי, אבל בדרך כלל המשקל שלהן מהווה בדיחה, ואנחנו אף פעם לא ראינו אותם ערומות. כל מה שיש להגיד זה שלאנשים יש דרך מחורבנת לחשוב איך נשים צריכות להיראות בקולנוע וטלוויזיה, ולראות את לנה דנהם טופ-לס משחקת פינג-פונג זו חוויה ויזואלית חדשה יחסית לכולנו.

אבל זה לא מגעיל, זה לא "לא נעים" – בסך הכל, אני חושב שלנה דנהם היא כן אישה מושכת – אבל זה יכול להיות לא נוח אם לא עושים תיאום ציפיות. עם זאת, מה שאהבתי בעלילת הפרק של השבוע הוא איך דנהם השתמשה בעירום לטובתה. כשבחור מהמם כמו שפטריק ווילסון שוכב עם בחורה שנראית כמו לנה דנהם, הוליווד הרגילה אותנו לחשוב ולתפוס את זה בדרך מסוימת: שבסופו של דבר הדמות של ווילסון תיחשף כמו מניאק גדול ושהכל בדיחה אכזרית. מה שאנחנו לא מצפים, זה לא רק זה שבעצם דנהם היא זו שמתעללת בו, אלה גם שהיא תשלוט בדינאמיקה המינית. כשווילסון אמר לדנהם "אני רוצה שתגרמי לי לגמור", אנחנו כבר מורגלים להאמין שהיא תרצה לרצות אותו, לא שהיא תסובב את כל הסיטואציה ותגיד "אני רוצה שאתה תגרום לי לגמור". מבחינת סיפור, זה היה מטמטם.

זה מה שכל כך מבריק ב"בנות", איך הם מתארים את המיניות של נשים, היא מאתגרת את הפרדיגמה. היא אומרת לציפיות שלנו "לכו להזדיין". לא, אנחנו לא רגילים לראות אישה כמו דנהם ערומה ומוציאה את כל השומנים שלא מחמיאים לה, אבל ככך שיותר אנשים חשופים לזה, אנחנו פחות נוטים לצפות שכל אישה ערומה צריכה להיראות כמו ג'סיקה אלבה אחרי פוטושופ. זה לא רק חשוב שנשים לא פועלות בהתאם לציפיות לא מציאותיות לגבי איך גוף אשה צריך להיראות, זה גם חשוב שגברים לא ייפתחו את אותן ציפיות.

לנה דנהם מפרקת את הנחות היסוד והציפיות שלנו, ואם זה גורם למישהו להרגיש קצת לא בנוח, טוב, אז לראות אישה שלא נראית כמו מיגן פוקס מזדיינת עם גברים אחרים בסדרת טלוויזיה מצחיקה, חכמה, מעוררת מחשבה, ומעולה, אז זה מחיר קטן שצריך לשלם.