קטגוריה: קולנוע

איימי וויינהאוס מתהפכת בקברה בגלל ביונסה

האמת שזה יותר בגלל אנדרה 3000. לאחר המתנה וציפייה ארוכה, זה היה לשווא. הגרסה של ביונסה יחד עם אנדרה 3000, לאחד השירים היפים בכל הזמנים "Back to Black" של איימי וויינהאוס ניתן להגדירו במילה אחת: נ-ו-ר-א-י.

גרסה אלקטרונית חסרת נשמה, השיר פשוט לא ממריא. החלק של אנדרה 3000 הוא הגרוע מכל. החלק של ביונסה הוא נוראי אבל קצת פחות. אנחנו שהתלהבנו בהתחלה מהגרסה הזאת, עכשיו היינו רוצים שישתמשו בסרט בשיר המקורי, והאמת? לא הייתה שום סיבה לא לעשות את זה מלכתחילה.

תשמעו בעצמכם ותחליטו (לצערנו, יש רק גרסה עם איזה כלבה שלא מפסיקה להגיד "East Village Radio Dot Com" ועושה לנו חשק להיות רוצחים):

לחדשות קצת יותר טובות, הגרסה של אמילי סנדה (בעזרת האורקסטרה של בריין פרי) לשיר של ביונסה "Crazy In Love" היא הרבה יותר נעימה. היא לא משתווה אמנם לשיר המקורי (אף אחד לא יכול להתעלות על השיר המהמם של ביונסה), אך הסאונד מאוד מתאים לסרט, ועיבוד הג'אז  ממש מקסים. תשמעו ותהנו.

ולסיום, עוד שיר מתוך פסקול הסרט, הפעם של סיה ההורסת עם שיר שנקרא "Kill and Run", בלדה יפיפייה שככל הנראה יהיה שיר הסיום של הסרט. היא מזכירה קצת את "Skyfall" של אדל.

מודעות פרסומת

סרטים חדשים בקולנוע לשבוע (25/04/13)

הקולנוע הזר משתלט על הקופות השבוע, מתוך 5 סרטים חדשים, 3 זרים, ואחד ישראלי. אבל זה מאמת לא משנה, כל מה שאנחנו רואים זה "אלמודבר! אלמודובר! אלמודובר! אלמודובר!". כי לא משנה איזה סרטים יוצאים באותו שבוע, תמיד כשיש סרט חדש לאלמודובר, זה הסרט ללכת לראות, אז נתחיל…

לעוף מהתרגשות – Los Amantes Pasajeros
(2013)

זה נראה כמו הפעם הראשונה ב-20 שנה שאלמודבר משחרר ומוציא קומדיה בסגנון הסרטים שלו משנות ה-80. זו אמורה להיות קומדיה "טיפשה" ו-"הומואית", ובכל זאת זה סרט המתרחש במטוס, וכולנו יודעים שכל מי שעובד במטוס זה נשים או הומואיות קשות.

הסרט בכיכובם של רוב השחקנים המפורסמים מסרטיו הקודמים, אפילו יש כמה דקות של פנלופה קרוז ואנטוניו בנדרס. אנחנו הולכים לראות את הסרט עוד כמה שעות, נעדכן אתכם כמה הוא שווה וכמה הוא מצחיק באמת.

——————-

החתונה הגדולה – The Big Wedding
(2013)

קומדיה רומנטית מטומטמת חדשה, זה גם הסרט היחיד באנגלית השבוע. לצערנו הטריילר לא מצחיק בכלל, והבזבוז כאן זה השחקנים האדירים שיש בסרט: רוברט דה נירו, דיאן קיטון, סוזן סרנדון, קתרין הייגל, רובין וייליאמס, אמנדה סייפריד, טופר גרייס, ובן בארנס. עצוב של על זה הם מבזבזים את האנרגיות שלהם, למרות שקתרין הייגל תמיד מבזבזת את האנרגיות שלה על החרא הזה, ולעצרנו, מאז עזיבתה מאנטומיה של גריי, היא עשתה רק טעויות.

אם אתם סטרייטים ויש לכם בנות זוג, אז אני מרחם עליכם.

——————-

לא – No
(2012)

סרט צ'יליאני שהיה מועמד לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר השנה, ושמענו עליו רק פלאים. מדובר בדרמה קלילה פוליטית על הבחירות של האופוזיציה של גנרל פינושה שליט צ'ילה בשנות השמונים. הסרט משלב צילום שצולם כאילו בתקופה שלטונו, עם תמונות וסרטים תיעודיים מאותה התקופה, זה בהחלט נשמע משהו חדשני ומעניין.

הסרט הוא גם בכיכובו של ההורס גאל גרסיה ברנאל (חינוך רע, וגם אמא שלך, דרום אמריקה באופנוע, בבל… ועוד הרבה), שמאוד נעים להסתכל עליו תמיד. אנחנו נלך לראות, וגם נעדכן אתכם.

——————-

להישאר בחיים
(2012)

הפקה ישראלית/בריטית, עם סטיבן דורף, שככל הנראה מחפש את עצמו ובהוליווד לא עזרו לו בנושא. הסרט מספר את סיפורו של טייס ישראלי שנופל בשבי בלבנון בשנות ה-80, ומי שעוזר לו לשרוד זה ילד פלסטיני בן 12. נשמע כמו שיעור של רחוב סומסום.

——————-

פיתול מושלם – Möbius
(2013)

סרט צרפתי, שנשמע בדיוק כמו הסדרה האמריקנים (רק קצת שונה), עובד שירותי הביטחון הרוסיים מתאהב בסוכנת אמריקאית. ממש טלנובלה. לא נשמע מעניין ולא נראה גם כך. הסרט בכיכובם של ז'אן דז'ארדן המהמם שזכה באוסקר השנה שעברה על הארטיסט, ססיל דה פרנס (מכאן והלאה של קלינט איסטווד), וטים רות' (שקר לי).

——————-

מה הזונה המתוקה ממליצה לראות? אם לא היינו מספיק ברורים: לעוף מהתרגשות, אם זה יותר מדי בשבילכם, אז לא, כאילו לא לא, לכו לראות את לא.

סרטים חדשים בקולנוע לשבוע (18/04/13)

סליחה על האיחור, אבל בכל זאת, אנחנו רצינו לעדכן אתכם על שני הסרטים החדשים שיצאו השבוע וששווה לדעת עליהם.

אפשר להרגיש שהקיץ מתחיל למרות שזה לא בא לידי ביטוי השבוע במזג האויר. אנחנו בדיוק מכינים  משהו לסרטים הצפויים לנו הקיץ, אבל בינתיים, בואו נדבר על שובר הקופות "הראשון" של הקיץ הקולנועי (רשמית זה מתחיל עם איירן מן 3, אבל נו…)

אבדון – Oblivion
(2013)

טום קורז מנסה לחזור להיות מה שהיה פעם, הוא לא מבין שזה כבר שונה, זה לא כמו פעם, לא צריך להיות כוכב בשביל למכור סרט. פעם אם היית וויל סמית', ג'וני דפ, או טום קרוז, כולם היו רואים את הסרט לא משנה על מה היה מדובר. היום להיות כוכב זה לא מספיק, הקהל מבקש ודורש יותר ובצדק. הסרטים הכי ריווחים בשנים האחרונות זה הנוקמים (בזכות הדמויות), סקייפול (בזכות ג'יימס בונד, דניאל קרייג הוא לא כוכב), עלייתו של האביר האפל (באטמן, הלו?), ההוביט (שר הטבעות, הלו?), הארי פוטר (הספרים), רובוטריקים (אף אחד לא באמת חושב ששיה לאבוף הוא כוכב או משהו), אווטאר (מבוסס על כלום ובלי כוכבים בכלל), וסרטי אנימציה.

בכל מקרה, הסרט, הינו סרט מדע בדיוני פוסט אפוקליפטי שנראה מאוד מעניין. בגדול שמענו עליו שהוא בעיקר מאוד מעניין ויזואלית ופחות מבחינה עלילתית. אנחנו נלך לראות, ונעדכן אתכם.

——————-

בדרכים – On The Road
(2012)

אפשר לקרוא לזה גם הסרט שבו רואים את הציצים של קריסטן סטיווארט, הסרט שקריסטן סטיווארט מנסה להראות שיש לה רגשות והבעות פנים, הסרט שבו קריסטן סיווארט עושה שלישיה עם סאם ריילי וגארט הדלנד, או הסרט שבו קריסטן סטיווארט מנסה להוכיח שהיא יכולה להיות שחקנית טובה. כל המקרים הם די מדוייקים.

מדובר בסרט שמתבסס על ספר ישן ומפורסם, סרט של "Road Trip" עם שלושת השחקנים הראשיים שציינו מעלה, ואינסוף שחקנים טובים כמו איימי אדמס, אליזבט מוס (מד מן), קריסטן דאנסט, ויגו מורטנסן, וטרנס האוורד (איירון מן).

הסרט הוא מעניין, אבל אין צורך שתלכו לקולנוע, זה הסרט המושלם לראות על הספה בחושך עם כוס תה, וליהנות מהמסע המעניין הזה, שלפחות גם מעורר מחשבה.

—————–

חוץ מזה, יצאו עוד 5 סרטים השבוע: המטבח של סלייטר – Toast (2010) סרט בריטי מלפני 3 שנים עם השחקן "פרדי היימור" שכרגע משחק את נורמן בייטס במסך הקטן (בייטס מוטל). מחכה לסורקין (2013) קומדיה ישראלית. סטארבאק – תורם סדרתי – Starbuck (2011) עוד סרט שיוצא בשנתיים איחור. קומדיה קנדית – צרפתית על תרומת זרע, שבישראל מנסים למכור אותו כמו הסרט האהוב של שפילברג בכל הזמנים, קצת תמוהה ומה גם ששיפלברג גם ככה בשנים האחרונות לא מצליח להביא קהל ישראלי לקופות. סיילנט היל: התגלות – Silent Hill: Revelation 3D (2012) סרט המשך לסרט שיצא בשנת 2006 שמבוסס על משחק המחשב. יצא כמעט ישר ל-DVD בכל העולם. עמק תפארת (2011) עוד סרט ישראלי, והפעם אני לא מבין לה זה התעכב שנתיים עד שיצא לקולנוע. אבל בסדר.

בקצרה, לכו לראות אבדון בקולנוע (לא באחריותנו עדיין) ובדרכים בבית.

מה הסרט הכי טוב של פיקסר? (חלק 3)

הגענו לגמר הגדול של סרטי פיקסר. שמונה עשרה שנה חלפו מסרטם הראשון "צעצוע של סיפור" ועכשיו נגלה מי הם שלושת הסרטים הטובים ביותר שיצאו מאולפני האנימציה הכי ידועים בהוליווד.  בפרקים הקודמים (חלק 1, חלק 2), הסרטים אשר דיברנו עליהם הם:

4. (2009) למעלה – Up
5. (2003) מוצאים את נמו –
Finding Nemo
6. (2008) רטטוי –
Ratatouille
7. (1999) צעצוע של סיפור 2 –
Toy Story 2
8. (2001) מפלצות בע"מ –
Monsters, Inc.
9. (1995) צעצוע של סיפור –
Toy Story
10. (2012) אמיצה –
Brave
11. (1998) באג לייף –
A Bug's Life
12. (2006) מכוניות –
Cars
13. (2011) מכוניות 2 –
Cars 2

שזה אומר, שנשארו שלושה מקומות, ושלושה סרטים… אז נתחיל, במקום השלישי:

3. (2010) צעצוע של סיפור 3 – Toy Story 3

מי שלא בכה בחצי שעה האחרונה של הסרט הזה, פשוט אין לו רגשות ואפשר להשוות אותו להיטלר, מבלי להגזים. גדלנו על הסרט הזה, וברגע שבסרט השלישי גם הדמויות גדלות, אנחנו הלכנו לקולנוע וקיבלנו סטירה מצלצלת  בפרצוף. הסצנה בסוף שאנדי משחרר את הצעצועים וממשיך הלאה, לא יכלה להיות יותר כואבת.

הסרט השלישי של סדרת הקולנוע הכי מוצלחת בכל הזמנים מבחינת ביקורות (מבחינת הצלחה כלכלית, היא שנייה לסדרת סרטי שרק), מסיים את הסידרה בשיא, ומעבר לכל הציפיות. אני זוכר שראיתי את הסרט פעם ראשונה ואמרתי לעצמי: פאק, זה באמת כבר לא סרט ילדים, זה אפילו סרט שואה.

אתם תגידו: מה סרט שואה? אז כן. הסצנה של הצעצועים בתנור שמפנימים שהם הולכים למות ומקבלים את המוות ומחזיקים את הידיים זה לזה… צמרמורות.

הסרט גם זכה ב-5 מועמדויות לאוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר (זאת בעצם הייתה הפעם השלישית בהיסטוריה בלבד שסרט אנימציה מצליח לעשות זאת, אחרי היפה והחיה, ולמעלה כפי ציינו בפרק הקודם). הוא זכה בשניים (שיר וסרט אנימציה). לראשונה גם סרט שלישי בסידרה זוכה להיות מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר כשהקודמים לו לא היו מועמדים.

2. (2004) משפחת סופר-על – The Incredibles

אני יודע שאולי קצת קשה להאמין, אבל את הסרט הזה ראיתי שבע פעמים בקולנוע. אני יודע שזה אולי קצת פסיכי להודות בזה בכזאת חופשיות, אבל נהנתי מכל פעם כאילו זאת הייתה הפעם הראשונה.

אני לא מבין מה גרם לסרט להיות כזה מוצלח וטוב, בסופו של דבר מדובר בסוג של משפחה אמריקאית טיפוסית + ארבעת המופלאים פחות או יותר, אבל כמה טוב זה היה… 99% מסרטי גיבורי – על היו מתים להתקרב לאיכות של הסרט הזה.

סרט שעובר כל כך מהר, שילוב של הפאן הקומי עם  סצנות מתח מעולות (איך אפשר לשכוח את הסצנה של דאש כשהוא רץ ובורח מהחיילים של סינדרום) וסאונד (מועמדת לאוסקר, שוב) כל כך אדיר.

הסרט היה מועמד ל-4 פרסי אוסקר, כולל תסריט הטוב ביותר, וזכה בשניים (סאונד וסרט אנימציה). בנוסף הסרט היה מועמד בפסטיבי קולנוע רבים וקיבל המון שבחים.

מדוע עשו סרט המשך למכוניות, מפלצות, צעצוע של סיפור, ועכשיו נמו, ולזה לא? לא ברור, כי גם מבחינה כלכלית הסרט היה יותר מוצלח מכולם (חוץ מנמו).

1. (2008) וול-EWall-E

כצפוי, הגענו למקום הראשון עם יצירת המופת הגדולה ביותר של פיקסאר, ואחד הסרטים הטובים בהיסטוריה של הקולנוע.

חצי השעה הראשונה של הסרט (שזה בעצם בלי מילה אחת) שווה יותר מ-90% של הסרטים שיוצאים בימינו (ולצורך העניין, הרבה יותר טוב מהסרט האילם ההוא שזכה באוסקר השנה שעברה). וול-E זה אומנות, בלי הרבה דיאלוגים ואין מילה אחרת להגדיר את זה.

הסרט (יחד עם "האביר האפל" של כריסטופר נולן) גרם לאקדמיה להרחיב את הקטגוריה של הסרט הטוב ביותר מ-5 ל-10 שנה לאחר מכן עקב הביקורות שהם קיבלו על אי מועמדותם של סרטים שוברי קופות אך טובים כמוהם. הוא זכה בפרסים כמעט בכל פסטיבל אפשרי, כולל כמה בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" באותה שנה בה הוא יצא.

הסרט היה מועמד ל-6 פרסי אוסקר (סרט האנימציה עם הכי הרבה מועמדויות בהיסטורה), וזכה רק בפרס אחד.

אם היינו חיים בעולם הוגן ושיוויוני, הסרט היה זוכה באוסקר הסרט הטוב ביותר באותה שנה, אבל טוב, אנחנו לא.

————-

אז כך אנחנו מסיימים את הסדרה של הסרטים הכי טובים של פיקסר! הסדר נגמר כך:

1. (2008) וול-EWall-E
2. (2004) משפחת סופר-על –
The Incredibles
3. (2010) צעצוע של סיפור 3 – Toy Story 3
4. (2009) למעלה – Up
5. (2003) מוצאים את נמו –
Finding Nemo
6. (2008) רטטוי –
Ratatouille
7. (1999) צעצוע של סיפור 2 –
Toy Story 2
8. (2001) מפלצות בע"מ –
Monsters, Inc.
9. (1995) צעצוע של סיפור –
Toy Story
10. (2012) אמיצה –
Brave
11. (1998) באג לייף –
A Bug's Life
12. (2006) מכוניות –
Cars
13. (2011) מכוניות 2 –
Cars 2

מה לדעתכם הסרט הכי טוב של פיקסר?

עכשיו שסיימנו עם זה, איזה מצעד חדש הייתם רוצים שנעשה? (חוץ מהשירים הכי טובים של ג'סטין ביבר כמובן)

סרטים חדשים בקולנוע לשבוע (11/04/13)

לא זכור לי סוף שבוע יותר עלוב מזה. יוצאים 4 סרטים. ופשוט… טוב נו, תראו בעצמכם.

הקריאה – The Call
(2013)

טוב, רק המחשבה על הסרט הזה גורמת לי לגחך … איך אפשר להתרכז בכלל כשכל מה שקופץ לעין זאת הפאה הזאת של פורים ששמה לעצמה על הראש האלי ברי?! אני פשוט לא מבין את זה. לא משנה כמה הסרט יהיה טוב (רוב הסיכויים שהוא לא משהו), אני פשוט לא יכול לקחת אותו ברצינות, אני רק רואה "פאה, פאה, פאה!".

בנוסף, אני לא מבין מה נהיה עם האלי ברי, מאז זכייתה באוסקר, היא נמצאת בצניחה חופשית בקריירה שלה, לא עשתה שום דבר ששווה לראות מאז. זה קורה להרבה שחקניות, אבל במקרה שלה זה באמת נורא. מזל שהיא נראית נהדר, אחרת לא היו לה סיבות לחיות.

עוד מועמדת לאוסקר שמשחקת בסרט הזה, זאת אבייגייל ברסלין (מיס סאנשיין הקטנה), במקרה שלה היא עדיין ילדה, העתיד עוד לפניה אז מותר לה לעשות טעויות, יש לה עוד קריירה ארוכה ומוצלחת בדרכה.

טוב, כל הדיבורים האלה ועוד לא דיברנו מילה על הסרט עצמו (כנראה שזה לא כזה חשוב). הוא מדבר על נציגה במוקד חירום (האלי ברי) שמקבלת שיחה מילדה (אבייגייל ברסלין) שמתקשרת איתה מהבגאז' של האוטו שהיא נחטפה בו. חשבתי שהחוטפים של היום הם קצת יותר מקצועיים והיו לוקחים לה את האייפון, שדרכו אפשר לעשות פשוט "Share Location" (שתף מיקום), אבל כנראה לא.

בכל מקרה, אומרים שהסרט הוא לא נורא כמו שהוא נראה, ושאנשים לא מפסיקים לדבר על הסוף שלו. זה אמנם מסקרן, אבל אני לא יודע אם מספיק בשביל להוציא אותנו מהבית לקולנוע.

—————–

מת לצעוק 5 – Scary Movie 5
(2013)

האם יש צורך שנפרט באמת? רוב הסיכויים שזה כבר זוועה, ואני אומר בגאווה, שאהבתי את השניים הראשונים, טוב, מה זה אהבתי, נהניתי מאוד וזה מאוד הצחיק אותי. אבל כבר אחר כך… זה נורא.

גם החלק הכי טוב בסרטים הקודמים היה כיכובה של אנה פאריס, אבל גם היא כבר לא עושה את החרא הזה, והחליפו אותה בילדה מעצבנת (אשלי טידסייל מ-High School Musical). החלק היחיד שיכול להיות מעניין כאן זה הופעתם של צמד המסוממים צ'רלי שין ולינדסי לוהאן, ואם זה החלק החיובי של דבר כלשהו בעולם הזה, אז המצב לא טוב כלל.

—————–

המוצא האחרון – The Company You Keep
(2012)

כשקראתי את השמות המשתתפים בסרט, כמעט גמרתי, וכשקראתי על מה מדובר, כמעט נרדמתי. הסרט כנראה לא משהו, כי זה לא יצא בשום מקום בעולם, למרות המשתתפים בו: זו החזרה למסך של רוברט רדפורד (שהוא גם הבמאי) אחרי 5 שנים רחוקות מעולם הקולנוע, אתו גם שיה לאבוף, סוזן סרנדון, ג'ולי כריסטי, ברנדן גליסון, אנה קנדריק, טרנס האוורד, ריצ'רד ג'נקינס, ניק נולטה, סטנלי טוצ'י, כריס קופר… ועוד ועוד ועוד!

כל השחקנים האלה ביחד אוספים 22 מועמדויות לאוסקר, מתוכם 5 זכיות, כמה קשה היה כבר לעשות מזה משהו יותר מעניין? אנחנו לא אומרים שהסרט רע כי עוד לא ראינו אותו (למרות שלפי מה שנראה, טוב הוא לא), אבל אני מתעצבן כשכל כך הרבה כישרון הולך לפח.

הסרט יצאה בפסטיבל ונציה השנה שעברה עם תגובות מאוד קרות.

—————–

ילדות בהסתר – Infancia Clandestina
(2011)

למה הם טורחים להוציא סרט אחרי שנתיים מהפקתו ויציאתו בכל העולם, אין לי מושג… בכל מקרה, הוא זמין רק בקולנוע לב. מדובר בסרט ארגנטינאי שקיבל ביקורות טובות, מדובר בסיפור של ילד בתקופה של המלחמה הקרה בארגנטינה.

ומי משחקת בסרט? נטליה אוריירו! פתאום מלא פלאשבאקים בראש! רק בגללה שווה ללכת לראות את הסרט.

סתם, עכשיו ברצינות, אנחנו כבר ראינו אותו לפני שנה, והוא באמת סרט טוב, וזה נראה הסרט היחיד שטוב שיצא בקולנוע השבוע.

—————–

מה הזונה המתוקה ממליצה לכם לראות?
אם אתם בקטע של פאות אפרו: הקריאה.
אם אתם מפגרים: מת לצעוק 5.
אם אתם בני 70 ורואים כל דבר שרוברט רדפורד עושה: המוצא האחרון.
אם אתם רוצים לראות משהו טוב: ילדות בהסתר.

מה הסרט הכי טוב של פיקסר? (חלק 2)

ממשיכים!

בפרק הקודם של "מה הסרט הכי טוב של פיקסר? (חלק 1)", הסרטים שדיברנו עליהם הם:

9. (1995) צעצוע של סיפור – Toy Story
10. (2012) אמיצה –
Brave
11. (1998) באג לייף –
A Bug's Life
12. (2006) מכוניות –
Cars
13. (2011) מכוניות 2 –
Cars 2

היום אנחנו נגלה את המקומות מ-4 עד 8, אז נתחיל מלמטה!

יש ספויילרים קלים פה ושם.

8. (2001) מפלצות בע"מ – Monsters, Inc.

אין ספק שזה אחד הסרטים המקוריים ביותר שיצאו אי פעם. צריך דמיון מאד רחב בשביל לחשוב על סיפור כזה, ולמרות שאנחנו אוהבים את פיקסר, יש להם סרטים עם סיפור פשוט(כמו מוצאים את נמו או משפחת סופר על), ויש להם סרטים נוספים שהם מאוד מקוריים (כמו זה, או למעלה).

הסרט הזה מכיל את הדמות הכי חמודה בעולם: בו. פשוט אי אפשר להיזכר בה ולא למוס מהמתיקות שיש בה. אני כל כך שמח שיוצא לזה השנה סרט המשך (למרות שזה פריקוול), כי תמיד רציתי לראות עוד מהעולם המפלצות. זה עולם שאין לו גבולות והדמיון יכול להגיע למקומות אדירים.

כמובן שאי אפשר לדבר על הסרט בלי לדבר על הביצועים הקוליים של הדמויות הראשיות: ג'ון גודמן (סאליוון), בילי קריסטל (מייק וזוצקי), סטיב בושמי (רנדל), ג'ניפר טילי (סיליה)… ועוד ועוד. בדרך כלל עבודה של מדבבים היא מובנת מאליו, אבל כאן הדיבוב בעל נדבך חשוב במיוחד והם עשו עבודה מצוינת. הסרט היה מועמד ל-4 פרסי אוסקר, והוא זכה באחד מהם (שיר). לצערנו הוא הפסיד את "הסרט האנימציה הטוב ביותר" לשרק (הראשון).

 

7. (1999) צעצוע של סיפור 2 – Toy Story 2

אתם אולי תגידו שאני מגזים, אבל בזמנו כשהסרט יצא, הכריזו עליו כסרט ההמשך הכי טוב בהיסטוריה, יחד עם "הסנדק 2". כזה טוב הסרט הזה, ועד היום הוא מקבל את התואר הזה. וזה מצחיק, כי הם עוד לא ידעו שיצא בהמשך סרט שלישי בסדרה והוא יהיה לא פחות טוב ממנו.

אבל בואו נדבר קודם כל על הסרט הזה. בסרט השני מצטרפים לדמויות, שתיים מהדמויות הכי אהובות עלינו: ג'סי והסוס שלה. הסצנה שג'סי (אני לא אגיד ספוילר, כי אני לא חושב שיש מישהו שלא ראה) מספרת את הסיפור על איך היא ננטשה, עם השיר של שרה מלקכלן ברקע, אפשר פשוט למות. רק מלחשוב על זה יש לי צמרמורות קשות, ורק בשביל הסצנה הזאת לסרט מגיע אין-סוף שבחים.

 

6. (2008) רטטוי – Ratatouille

ז

זה מצחיק שסרט עם רעיון קצת מבחיל (עכבר ששואף להיות שף) יכול להיות כה מקסים ומעורר  השראה. יש מצב שזה הסרט הכי יפה ויזואלית של פיקסר (וזה גם כי יש לי חולשה לאוכל), אבל פאק, הסרט הוא כל כך יפה שאפילו האנימציה של במטבח ושאריות המזון, עושה לי תאבון. עושר הפרטים כאן פשוט מיוחד.

הסרט הוא פשוט חגיגת לעיניים, יצירה מפוארת עבור כל מי שאוהבים סרטים. כאן בראד בירד ממשיך להגדיר את עצמו כאחד מגדולי הקולנוענים בדורנו.

גם כאן יש סצנה שאני נזכר בה לעיתים קרובות, וזו הסצנה שבה המבקר אנטון גוסטו (מדובב על ידי האגדה פיטר אוטול), אוכל את הביס הראשון של הרטטוי של רמי. איך העולם שלו עוצר, נופל לו העת, ונזכר בביס של האוכל המנחם של אמא שלו… פשוט אומנות.

הסרט גם היה מועמד ל-5 פרסי אוסקר, כולל תסריט וסרט אנימציה (על כך גם זכה!).

5. (2003) מוצאים את נמו – Finding Nemo

ד

דיברנו על הסרט הזה בתחילת השבוע בגלל שהודיעו על צאת סרט המשך, אבל כעת נרחיב יותר.

טכנית, אין שום הצדקה לסרט המשך, כי הסרט הוא מעגל סגור מושלם בפני עצמו: נמו הולך לאיבוד, מוצאים את נמו. אין שום סיבה שנמו ילך לאיבוד שוב. בכל מקרה, אי אפשר להסתיר את ההתלהבות שבא לנו לראות את האוקיאנוס שוב, ואת הדמויות האהובות עלינו חוזרות למסך הקולנוע.

טוב, בואו נדבר על הסרט עצמו. תחילת הסרט היא  מהעצובות בהיסטוריה של הקולנוע (באופן מאוד אכזרי הורגים את אמו של נמו עוד לפני שהוא נולד כבר בסצנה הראשונה של הסרט), אתה יודע שאתה לא נוכח בסרט "ילדים" במיוחד (אני תמיד מתעצבן כשאנשים מקשרים אנימציה לסרטי ילדים באופן אוטומטי ושוללים את זה על כך, רותח מעצבים!).

הסרט הזה גם הראה לנו אחד מהכישרונות של אלן דג'נרס: דיבוב. בזכות הדיבוב המיוחד שלה היא מהווה חלק מרכזי בסרט כשהיא מדבבת של הדג עם טווח הזיכרון הקצר דורי (שעליה מבוסס סרט ההמשך), והיא קיבלה על התפקיד הזה כל כך הרבה שבחים, שאפילו העמידו אותה לכמה פרסים בתור "שחקנית המשנה" למרות שהיא לא מופיעה אלא רק מדבבת. זה משהו שהוא כמעט חסר תקדים.

הסרט גם היה מועמד ל-4 פרסי אוקסר, והוא היה הסרט הראשון (מתוך שבע כבר) של פיקסר שזה באוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר (מתוך 10 הפעמים שהם יכלו לזכות, הם זכו ב-7 מתוכם, והקטגוריה היא רק בת 12 שנה – בעצם זה אומר שמתוך 12 שנה, פיקסר זכתה ב-7 פעמים).

4. (2009) למעלה – Up

אף אחד לא באמת חשב שסרט עם עלילה של "זקן שמעיף את הבית עם בלונים" יכול להיות עד כדי כך טוב. אני יודע שאני נוטה להגזים – אבל ה-10 דקות הראשונות של הסרט הם אולי הסצנה הכי עצובה בהיסטוריה של הקולנוע. זה פשוט הורס לי את החיים כל פעם שאני רואה את זה.

למעלה הוא סיפור קסום על מסע החיים, הסרט יצר חוויה מרוממת וגם טריטוריה חדשה לעולם הקולנוע. הסרט נע על גבות הרפתקה רגשית עמוקה של אהבה, אובדן וזיקנה. למעלה לוקח אותנו בבלון למסע של חיינו, מופעל על ידי דמיון רחב ומלא בלב והליום.

הסרט היה גם מועמד ל-5 פרסי אוסקר (אני אומר את זה הרבה, אבל זה ממש לא מובן מאליו, סרטי אנימציה בדרך כלל מועמדים בקטגוריית האנימציה בלבד, ולרוב רק סרטי פיקסר מצליחים לצאת מהגטו של הקטגוריה הזאת), בנוסף הוא הסרט השני בהיסטוריה אשר היה מועמד לסרט הטוב ביותר של השנה (לא רק אנימציה, אלא בקטגוריה הכללית. הישג כמעט חסר תקדים למרות שצריך לזכור כי באותה שנה העמידו 10 סרטים במקום 5), הסרט היחיד שהצליח לעשות זאת לפניו "היפה והחיה" וחלפו כמעט 20 שנה ממנו.

—————

אז נשארו שלושה סרטים, ושלושה מקומות… מה אתם חושבים שיהיה הסדר?

מה הסרט הכי טוב של פיקסר? (חלק 1)

אז עם השראה של אחת הקוראות הקבועות שלנו (גלי המהממת), בשילוב עם ההודעה על יציאת סרט המשך של "מוצאים את נמו", אנחנו נעבור אחד אחד על הסרטים של האולפן הכי מוצלח בהוליווד, לפי העדפותינו האישיות. כמעט כל הסרטים של פיקסר הם יצירות מופת, מהוות מקור קנאה של כל האולפנים בהוליווד, עם האהבה של הקהל והמבקרים, הם הצליחו להשיג את החלום של כל איש בתעשיית הסרטים והבידור האמריקאים. 

אנחנו נעשה את זה ב-3 חלקים, 5 סרטים, אז 5 סרטים, ואז הטופ-3.

אז, נתחיל!

13. (2011) מכוניות 2 – Cars 2

אף אחד לא הבין למה עשו סרט המשך לסרט הכי פחות אהוב של פיקסר (מכוניות), אבל בסוף התברר שגם הם יכולים להיות ממוסחרים עד מוות, כי הסיבה היחידה שהם עשו זאת, זה המרצ'נדיזינג המוצלח של הראשון. הם עשו 8 ביליון דולר במכירת כל הסחורה  הקשורה לסרט, כמעט יותר מכל סרט אחר בהיסטוריה של הקולנוע. אז מן הסתם הם רצו להמשיך לחלוב  את הפרה עם סרט המשך למרות  שכל העולם דורש סרט המשך למשפחת סופר-על.

בכל זאת, ולמרות שזה הסרט האחרון ברשימה, אני די חיבבתי את הסרט, הוא מאוד נעים וקליל, האנימציה היא די מדהימה (אבל זה הדבר הכי מובן מאליו להגיד על סרטי פיקסר), והעלילה היא מעניינת בשילוב כל הנופים השונים בסרט שהיו מרהיבים. סביר להניח שאני לא כך כל אובייקטיבי, אבל אני חושב שירדו על הסרט בלי סיבה מוצדקת, רק בגלל שזה פיקסר, וכולם תמיד מצפים מהם להרבה יותר.

אני חייב להודות שזה הסרט היחיד של פיקסר שלא ראיתי בקולנוע (אני לא זוכר למה לא הלכתי), והסרט היחיד של פיקסר שלא ראיתי יותר מפעם אחת (אני רואה כל סרט של פיקסר לפחות פעמיים בקולנוע, ואז 20 בבית). האמת שעכשיוש אני אומר את זה, בא לי לראות אותו שוב.

12. (2006) מכוניות – Cars

זה הסרט הראשון של פיקסר שקיבל ביקורות "פושרות" (אני רושם את זה בגרשיים כי פושרות של פיקסר זה כמו "מצוין" של כל סרט אחר), ושוב לא הסכמתי עם זה. אני חושב שהסרט הזה הוא מושלם. הוא מרגש ומקסים כאחד (המכוניות האלה מביעות יותר רגש מקאמרון דיאז בכל סרט). זה גם הסרט האחרון של פאול ניומן, ורק בשביל זה היה צריך להעריך אותו יותר.

רוב הסיכויים שיימאס לכם מלשמוע את זה, אבל האנימציה כאן פשוט מרהיבה. הנופים של כביש 66 בסרט הם אדירים, המרוצים הם יותר טובים מהמרוצים של החיים האמיתיים, והסוף של הסרט הוא מאוד מרגש.

"מכוניות" היה הסרט הראשון של פיקסר שהפסיד את האוסקר על האנימציה, ל-"תזיזו ת'רגליים", והאמת שאני חושב שזה היה די הוגן, תזיזו ת'רגליים היה יותר טוב, אבל לא בהרבה.

11. (1998) באג לייף – A Bug's Life

הסרט השני של פיקסר הוא עוד קלאסיקה של עולם האנימציה. הוא סרט כל כך מקסים שעוד בטרם  יצא, אולפני דרימוורקס כבר חיקו אותו עם הסרט "עבודת נמלים”, שגם היה מוצלח, אבל פחות.

למרות שעברו כמעט 15 שנה מיציאת הסרט, גם אם תראו אותו היום, האנימציה לא מיושנת כלל והסיפור מרתק עם דמויות מקוריות, ובמיוחד כל החרקים של הקרקס, הם פשוט יצירת מופת של קומדיה והומור סלפסטיק.

10. (2012) אמיצה – Brave

האמת שהייתי בטוח שהסרט יהיה במיקום גבוה יותר, אך זה רק מעיד על האיכות הגבוה של אולפני פיקסר.

הסרט האחרון אשר יצא בקיץ של השנה שעבר (ועוד חודשיים יהיה לנו סרט חדש!), הוא הסרט הראשון של פיקסר עם דמות נשית בתור הדמות הראשית. הסרט הוא מאוד דומה לסרטי ה"נסיכה" של דיסני (אני מבין שזו הייתה ההשראה), רק לשם שינוי הנסיכה כאן לא רוצה להיות נסיכה ולהתנהג ככזאת, אלא להיות בוצ'ה ג'ינג'ית קשה אך מהממת ביופיה.

לעומת כל הנסיכות של דיסני, היא לא מעוניינת להכיר את "האחד" ולמצוא אהבת אמת ולהתחתן עם נסיך שיפרנס אותה עד סוף הימים בזמן שהיא שורצת בבית. היא בחורה אמיצה שרוצה להיות אחראית על עצמה ולא מתעניינת בכלל בגברים. יש אפילו שמועות שאומרות שמרידה היא בעצם לסבית, וזה שפיקסר לא הכחישו שום דבר, רק מעיד על כך שאולי יש אמת בשמועה. אבל האמת שזה לא משנה אם היא לסבית או לא, מה שמעניין כאן (חוץ מהאנימציה ההורסת – שוב) זה שלמרות שנותנים לה אפשרות לבחור גבר לפי טעמה, היא פשוט לא מעוניינת

הסיפור כאן בסופו של דבר זה סיפור יפיפה של יחסים בין אם ובת, המנסות להתחבר ולהיות יותר קשורות אחת לשנייה, ודברים קסומים אשר קורים בדרך. הסיפור הוא מאוד מרגש והסוף קורע לב. בהחלט סרט מושלם.

אה, ומה עוד יותר מושלם? השיער הג'ינג'י המסולסל שלה. פשוט היסטרי.

9. (1995) צעצוע של סיפור – Toy Story

סרט האנימציה התלת מימד הראשון בהיסטוריה, והסרט ששינה את עולם האנימציה מקצה לקצה. כמעט כל סרטי האנימציה שלאחריו עברו לשיטה הזאת בזכות הסרט הזה. זה הסרט הראשון בסדרת האנימציה האהובה בכל הזמנים  והוא עוד יצירת מופאת של אולפני פיקסר. היום הדמויות של וודי ובאז הם סמלים של עולם הבידור, בלי שום קשר לאנימציה או לא.

אין משהו חדש שאני יכול לספר לכם על הסרט הזה, כי כל העולם כבר ראה אותו, ואם לא, אז רוצו. ותראו את כל הטרילוגיה, כי היא פשוט מושלמת. למרות שהיא תהרוס לכם את הרצון לחיות מעבר לגיל 18.

 ———————————

עד כאן החלק הראשון! יש עוד 8 סרטים… מי אתם חושבים שיהיה במקום הראשון?

סרטים חדשים בקולנוע לשבוע (04/04/13)

קודם כל אנחנו מתנצלים על זה שלא עדכנו בסוף השבוע שעבר, היינו בחופש, גם לנו מגיע. אבל האמת שלא היה שום דבר מעניין, חוץ מ"תופעות לוואי", ומכאן אנו ממליצים ללכת לראות בהקדם את סרטו החדש של סטיבן סודרברג.

השבוע הינו שבוע פוסט-פסח, אז אין הרבה סרטים חדשים, רק שלושה לשם שינוי. אנחנו לעומת זאת מתחילים בספירה לקראת ה-25 באפריל, התאריך בו יוצאת הקומדיה החדשה של אלמודובר. אמן.

מאמא – Mama
(2013)

מדובר בסרט המבוסס על סרט קצר בעל אותו שם. מעט מאד סרטי אימה מצליחים לעניין אותנו, וגם מעט סרטי אימה מצליחים להיות מוצלחים בקופות ועם המבקרים, וזה אחד מהם. רוב ההתעניינות בסרט היא בזכות הכוכבת החדשה האהובה על כולנו (ברשותך ג'ניפר לוורנס), וזאת ג'סיקה צ'סטיין שהופיעה ב"כוננות עם שחר". פה היא לא עם השיער הג'ינג'י המושלם שלה שכה מאפיין אותה, אלא עם פאה שחורה וקצרה, כמו איזה בוצ'ה מאורנה ואלה.

הדבר השני המעניין בסרט זו ההפקה של גיירמו דל טורו, שגם מפיק פה ושם סרטי איימה די טובים (אם לא ראיתם את הסרטים הספרדים "בית היתומים" או "המבוך של פאן", רוצו, עלובים). הוא אחד הבמאים והמפיקים המעניינים ביותר בהוליווד, וכל דבר שהוא עושה, זה כמעט חובה לראות (אני אומר כמעט בגלל שהסרט החדש שלו שיוצא בקיץ, נראה כמו רובוטריקים 5).

אנחנו בגדול לא אוהבים אימה (90% מסרטי אימה הם נוראיים), אבל את זה נלך לראות (גם כי אין משהו יותר טוב בקולנוע ואין לנו משהו יותר טוב לעשות).

—————–

הפוכים – Upside Down
(2012)

הרעיון של הסרט מאוד מקורי ומעניין, אבל הביצוע פחות. ראינו את הסרט לפני כחודשיים, בגלל האהבה/שנאה שיש לנו לקריסטן דאנסט, ובגלל אהבתנו לסרטי מדע בדיוני. אבל לצערנו הוא מאוד מאכזב. בסופו של דבר הרעיון המקורי נופל ברגע והסרט הופך להיות כמו כל סרט רומנטי עלוב אחר שמתבסס על "אנשים שלא יכולים להיות ביחד בגלל המקום ממנו הם באים", כמו טלנובלה מקסיקנית.

תורידו את זה, כי כבר יש ברחבי האינטרנט באיכות טובה, ותחסכו לכם את הכרטיס ואת הנסיעה לקולנוע בשביל משהו מעניין יותר.

—————–

חנה ארנדט – Hannah Arendt
(2012)

הפקה צרפתית/גרמנית, סרט שמספר על חייה (הלא מעניינים) של התיאורטיקנית הפוליטית ופילוסופית חנה ארנדט. הסרט מתמקד בתקופה שהיא דיווחה לניו-יורקר על הנאצי אדולף אייכמן ופשעיו. נשמע כמו טלה-פילם של הולמארק. עוד שבוע זה יום השואה, תראו את הפסנתרן במקום.

—————–

מה הזונה המתוקה ממליצה לכם לראות?
השבוע זה די ברור, שאם הולכים לקולנוע, הולכים לראות את מאמא.

החדשות הכי משמחות של השנה

ברור שזה מיותר, ואין סיבה מוצדקת לסרט המשך ל"מוצאים את נמו"
אבל בכל זאת. לא יכולנו להיות יותר מאושרים, במיוחד שדורי היא תהיה הדמות הראשית של הסרט.

מוצאים את דורי

25/11/15 זה התאריך
פאקינג שנתיים וחצי
ההמתנה מתחילה עכשיו
וזה הולך להיות נצחי

(למרות שזה ממש מצחיק שפיקסר לא מוציאה סרט המשך לסרט שכולנו רוצים לראות לו סרט המשך: משפחת סופר על)

הקרודים: כשמשפחת קדמוני פוגשת את עידן הקרח (ביקורת)

הקרודים (2013)
★★★★☆

הסרט החדש של דרימוורקס, הקרודים, הוא סרט כיף לכל המשפחה. הסרט הוא מאוד פשוט, חוסר היומרנות והמשיכה הויזואלית מרגשת את הילדים וקוסמת (או אולי מעט משעממת) להורים, כאחד.

הסרט עוקב אחר משפחת הניאנדרטלי (האחרון בקיומו, אולי), שנאבקים כדי לשרוד ומובלים על ידי גראג (ניקולס קייג') ואוגה (קת'רין קינר), שמגדלים את הילדים שלהם, הבחורה בגיל ההתבגרות – איפ (אמה סטון), הילד "האיטי" ת'אנק (קלארק דוק) במסר של "לעולם לא, לא לפחד", כי פחד זה הכרחי להישרדות בעולם שהולך ונעלם. תוכנית הפעולה שלהם עובדת לזמן מסוים, אבל הזמנים משתנים, ולעתים יש סיבה טובה לכופף את החוקים ולצאת מהמוסכמות החברתיות הבנאליות.

ערב אחד, איפ, חסרת המנוחה והמרדנית, מחליטה למתוח את רגליה (בניגוד רצונו של אביה) וללכת לחקור את אשר קורה מחוץ למערת המשפחה. היא פוגשת בחור מפותח יותר (זה היה קורה לה לא משנה מי היא הייתה פוגשת) בשם גיא (ריאן ריינולדס), שהחבר הכי טוב שלו זה סנאי בשם "חגורה" (הוא מתפקד בעצם בתור חגורה למכנסיים של גיא גם). גיא לא רק מדליק את איפ, הוא גם מלמד אותה לגבי הדלקת אש כאילו הוא נביא הזעם. גיא מבין כי פני שטח כדור הארץ משתנים, והפעילות הוולקנית תגיע בקרוב ותחסל את משפחת הקרודים אם הם לא יעלו למקומות גבוהים יותר מעל פני האדמה.

בעקבות הפגישה הגורלית הזו, משפחת הקרודים, כולל הסבתא הנרגנת (קלוריס ליצ'מן) מוצאים את עצמם מצליחים לשרוד אסון טבע ולאחר שמערת המשפחה נהרסה, לקרודים אין ברירה אלא להאמין (בלי רצון) בגיא, שלוקח אותם בדרכים שונות, ממדבר ליער.

המסע הוא כיפי, והסרט הזה מזכיר את עידן הקרח (גם מבחינה היסטורית), ההומור בסרט הינו פיזי וסלפסטיק. הבדיחות מטופשות ולא מנסות להיות מתוחכמות במיוחד, אבל זה ממש בסדר, כי התוצאה הכוללת של הסרט היא מוצלחת והסרט מעביר שעה וחצי בהנאה. אין ספק שמדובר בסרט ראשון בסדרת "הקרודים", וסביר להניח שתהיה זו סידרה מצליחה לא פחות מ"עידן הקרח".

למרות שהאמא והסבתא הן דמויות נשיות קריקטוריסטיות, הילדים (במיוחד בנות) יתאהבו ב"איפ", שהיא לא דמות נשית טיפשה ויפה, אלא בחורה חזקה דעתנית עם תושייה שיכולה לשבור את הראש לכל מי שעומד בדרכה. האנימציה הורסת את הבריאות במיוחד בתלת מימד, הנופים הם עוצרי נשימה, והחיות הם מהממות ושונות מכל מה שאנו מכירים (וחבל שהן לא קיימות כי הייתי מאמץ את החתול הצבעוני הזה בלי לחשוב פעמיים).

בסופו של דבר, "הקרודים" הוא סרט מוצלח, לא מזיק, בעל  מסר הגון (לאמץ שינוי) ומספק את הכמויות הנכונות של רגש גם אם ההומור והסיפור לא מאוד מתוחכמים.