תגית: ג'ינג'יות יפות

סרטים חדשים בקולנוע לשבוע (04/04/13)

קודם כל אנחנו מתנצלים על זה שלא עדכנו בסוף השבוע שעבר, היינו בחופש, גם לנו מגיע. אבל האמת שלא היה שום דבר מעניין, חוץ מ"תופעות לוואי", ומכאן אנו ממליצים ללכת לראות בהקדם את סרטו החדש של סטיבן סודרברג.

השבוע הינו שבוע פוסט-פסח, אז אין הרבה סרטים חדשים, רק שלושה לשם שינוי. אנחנו לעומת זאת מתחילים בספירה לקראת ה-25 באפריל, התאריך בו יוצאת הקומדיה החדשה של אלמודובר. אמן.

מאמא – Mama
(2013)

מדובר בסרט המבוסס על סרט קצר בעל אותו שם. מעט מאד סרטי אימה מצליחים לעניין אותנו, וגם מעט סרטי אימה מצליחים להיות מוצלחים בקופות ועם המבקרים, וזה אחד מהם. רוב ההתעניינות בסרט היא בזכות הכוכבת החדשה האהובה על כולנו (ברשותך ג'ניפר לוורנס), וזאת ג'סיקה צ'סטיין שהופיעה ב"כוננות עם שחר". פה היא לא עם השיער הג'ינג'י המושלם שלה שכה מאפיין אותה, אלא עם פאה שחורה וקצרה, כמו איזה בוצ'ה מאורנה ואלה.

הדבר השני המעניין בסרט זו ההפקה של גיירמו דל טורו, שגם מפיק פה ושם סרטי איימה די טובים (אם לא ראיתם את הסרטים הספרדים "בית היתומים" או "המבוך של פאן", רוצו, עלובים). הוא אחד הבמאים והמפיקים המעניינים ביותר בהוליווד, וכל דבר שהוא עושה, זה כמעט חובה לראות (אני אומר כמעט בגלל שהסרט החדש שלו שיוצא בקיץ, נראה כמו רובוטריקים 5).

אנחנו בגדול לא אוהבים אימה (90% מסרטי אימה הם נוראיים), אבל את זה נלך לראות (גם כי אין משהו יותר טוב בקולנוע ואין לנו משהו יותר טוב לעשות).

—————–

הפוכים – Upside Down
(2012)

הרעיון של הסרט מאוד מקורי ומעניין, אבל הביצוע פחות. ראינו את הסרט לפני כחודשיים, בגלל האהבה/שנאה שיש לנו לקריסטן דאנסט, ובגלל אהבתנו לסרטי מדע בדיוני. אבל לצערנו הוא מאוד מאכזב. בסופו של דבר הרעיון המקורי נופל ברגע והסרט הופך להיות כמו כל סרט רומנטי עלוב אחר שמתבסס על "אנשים שלא יכולים להיות ביחד בגלל המקום ממנו הם באים", כמו טלנובלה מקסיקנית.

תורידו את זה, כי כבר יש ברחבי האינטרנט באיכות טובה, ותחסכו לכם את הכרטיס ואת הנסיעה לקולנוע בשביל משהו מעניין יותר.

—————–

חנה ארנדט – Hannah Arendt
(2012)

הפקה צרפתית/גרמנית, סרט שמספר על חייה (הלא מעניינים) של התיאורטיקנית הפוליטית ופילוסופית חנה ארנדט. הסרט מתמקד בתקופה שהיא דיווחה לניו-יורקר על הנאצי אדולף אייכמן ופשעיו. נשמע כמו טלה-פילם של הולמארק. עוד שבוע זה יום השואה, תראו את הפסנתרן במקום.

—————–

מה הזונה המתוקה ממליצה לכם לראות?
השבוע זה די ברור, שאם הולכים לקולנוע, הולכים לראות את מאמא.

אוסקר 2013: הסערה אחרי השקט

חברות וחברים יקרים, מצטערים על הפוסט המאוחר פשוט הלכנו למלא לוטו אחרי שכל ההימורים שלנו על זוכי האוסקר הצליחו אחד אחרי השני, אם אנחנו לא נהיה כאן מחר אז תבינו שגם שם שיחק לנו המזל.

ובכל זאת, אם נוריד קצת את האף חזרה למטה, היה מדובר בטקס שלא היתה בו ולו הפתעה אחת. ולכן הנה נתמצת לכם את הזוכים במשפט אחד:

ארגו, דניאל דה לואיס, ג׳ניפר לורנס, אנג לי, קוונטין טרנטינו ואן התוואי, הכל היה צפוי וידוע כמעט מראש בדיוק כמו האורך המתיש של הטקס או כמו שסיכם את זה סת מקפרלין המנחה, הטקס התחיל כשעמנואל ריבה היתה בת 9 ומסתיים כשהיא חוגגת את יום הולדתה ה-86.

בכל זאת מה נזכור מטקס האוסקר 2013?

קודם כל השמלות של הערב גרמו לנו לקנא.

ג׳סיקה צ׳סטין גם תפסה את בן לאדן, גם יש לה גוף הורס וגם לבשה שמלה שגרמה לנו להזיז ריר כשאנחנו בולסות המבורגר בלייט נייט של מוזס.

פשוט הורסת.

שרליז (רגליים שלא נגמרות) ת'רון ירדה קצת מהשמיים מתפקידה של להיות אלוהים, והופיעה בשמלה לבנה מהממת שגרמה לנו לשפוך על עצמנו את הקולה זירו (אי אפשר בלי, אחרי המבורגר והומפרייז) ואחר כך עוד עלתה לרקוד עם צ'נינג טייטום, והזכירה לנו שזה הזמן למנוי לחדר כושר. ושניהם ביחד נתנו לנו כל הסיבות בעולם לשנוא את עצמנו.

על-טבעית

זה באמת נקרא לרקוד עם כוכבים.

אז הופיעה ג׳ניפר (המלכה) לורנס, בשמלה מדהימה שאחר כך גם גרמה לה ליפול על מדרגות האוסקר, וזה בהחלט יכנס לפנתיאון של האוסקר. אנחנו בכל מקרה החלטנו לחפש את השמלה בשוק רמלוד הקרוב לבית, והאמת לא מצאנו.

הברבור הלבן

אופס, הרצפה עקומה

את הטקס הינחה סת׳ מקפרלין כשהוא צוחק על עצמו, על הוליווד, על הומואים, על יהודים ועל אברהם לינקולן. ומה שנזכור ממנו זה את שיר הציצים, שם כיכבו כל הדיוות של הוליווד שחשפו למצלמה הרבה ניתוח פלסטי וסיליקון (אנחנו מוכנות כבר מחר בבוקר להצטלם עם הציצים בחוץ רק תבקשו יפה).

קריסטין סטיוארט עלתה לבמה לתת פרס על קביים וכמו שהיא נראתה, בפעם הבאה נשמע עליה כשהיא תכנס למוסד לגמילה: סמים, אלכוהול, סקס. (קריסטין מותק אם זה יעשה לך טוב אז גם אנחנו מחפשים מוסד כזה לגמילה מפחמימות).

קריסטן סטווארט ודניאל רדקליף עם מבט של אנס

על קביים, האם היא נתקלה בכריס בראון בדרך?

אחרי אין ספור פרסים משעממים עלו הקאסט של ״עלובי החיים״ לשיר ולמרות שהתחננו שישכחו את ראסל קרואו בבית, הוא התעקש לבוא ולשיר. זה היה אחד מרגעי האוסקר הקשים ביותר, טראומת הסרט וקולו הנוראי לא נשכחה עדיין ושוב זכינו לשמוע אותו? מה כבר ביקשנו? 1+1 על הקוקטיילים?

הבמה הופכת לכיכר תחריר

אגב, זה היה ממש חוצפה שכמעט כל העולם ואשתו שרו על הבמה, כולל 3 מועמדים לשיר הטוב ביותר, אך לא נתנו לשניים הנוספים (השירים של חיי פיי והסרט התיעודי "Chasing Ice") לשיר אותם על הבמא. מה הפרמטרים? להיות אדל או נורה ג'ונס?

באחד הרגעים היותר חינניים עלו לבמה גם מארק וולברג וטד הדוב החרמן במבטא אנגלי משעשע.

טד ומארק וולברג

אדל זכתה לשיר לנו את סקייפול ואחכ גם לזכות בפרס שיר הנושא עליו, הביצוע היה אנמי, הסאונד היה נוראי אבל אדל זו אדל היא תמיד חיננית וחמודה גם כשעל השטיח האדום היא נראית נוגסת עוד שנייה בקריסטין צ׳נוויט כמו בלאפה אצל חג' כחיל.

דוד וגוליית

לבסוף עלה דניאל דה לואיס שזוכה ״בהפתעה״ לקבל את פרס השחקן ממריל סטריפ, היה לו חודשים ארוכים להכין את נאום הזכיה החינני שלו בו הוא מספר שבמקור מריל סטריפ היתה צריכה לשחק את לינקולן והוא את תאצ׳ר ומשום מה זה לא יצא לפועל. באופן אישי, אנחנו היינו מעדיפים לראות את זה 100 פעם מאשר את הסרטים המקוריים.

הגדולים מכולם

בן אפלק אדום מהתרגשות סגר את הטקס בפרס הסרט הטוב ביותר, והסתיר את המבוכה ההוליוודית על כך שלא זכה להיות מועמד כבמאי של ״ארגו״.

בן מתרגש

תם לו הטקס, חלפו עברו להם 5 שעות אם נכלול גם את השטיח האדום. אנחנו אחרי לייט נייט מלא פחמימות ואלכוהול הולכות לישון עם שני אדוויל בתקווה שמחר בבוקר נזכור משהו.