תגית: זארא בייסיק

לנה דל ריי עושה את לאונרד כהן

אלה, מלכה, דיוה. חסרות לנו מילים בשביל להגדיר את לנה דל ריי, הזמרת ההורסת הזו. האשה עם השפתיים הכי מוזרות על המסך, מפתיעה אותנו כל פעם מחדש, הפעם עם גרסה נוסטלגית ומלנכולית של השיר הקלאסי "Chelsea Hotel No. 2".

מעט מאד זמרים מעיזים לעשות גרסאות לשירים של המאסטרו כהן, במיוחד עם שיר כזה שהוא מלא ברגש. רופוס ווינרייט ורג'ינה ספקטור עשו זאת בעבר, ועכשיו צריך להוסיף את ליזי גרנט לרשימה הזאת, שנתנה לנו ביצוע אדיר של שיר שנשמע כאילו נכתב במיוחד לקולה.

אנחנו לא יודעים מה יחשבו על כך המעריצים האדוקים של מר' כהן (אם הם עדיין בחיים), אבל אותנו זה לא מעניין זה ממש ריגש.

00:16 פעם ראשונה שלנה דל ריי נראית שמחה בכנות.

00:22 סצנה מ"הצלצול".

00:25 ריסים מלאכותיים.

00:55 פרסומות! נחזור עוד 5 שניות.

01:07 לרגע חשבתי שמישהו חותך ורידים במקום להדליק גפרור.

01:44 בבקשה שמישהו יקנה ללנה דל ריי מצלמה נורמאלית ולא היפסטרית.

01:56 היא מחייכת שוב! וואו, מה עשינו בשביל לקבל את כל הטוב הזה? ועוד פעמיים באותו שיר.

02:50 עד כה בדקה האחרונה לא קרה שום דבר מעניין. סיגריות, גפרורים, חושך, שפתיים. שוב ושוב ושוב. אך השיר עדיין מאוד מרגש.

03:11 OMG, היא צוחקת! היא צוחקת! יש לה רגשות! היא לא קרה כמו שהיא נראית. יש לה לב.

03:17 תפסיקי לעשן כבר, נרקומנית.

בסופו של דבר הקליף הוא רק התירוץ עבור הביצוע האדיר הזה. פשוט שימו פליי ולכו לעשות כלים או לשטוף רצפה.

דידו מנסה לעשות קאמבאק, סוג של (ביקורת)

לקח לה 5 שנים לחזור (כנראה שזה הולך להיות באופן קבוע, כי גם פעם קודמת לקח לה אותו הזמן להוציא אלבום בין Life for Rent ב-2003 ו-Safe Trip Home ב-2008. ואחרי כל כך הרבה זמן אתה מצפה למשהו יותר טוב משאריות מאלבומים קודמים. דידו חוזרת עם "Girl Who Got Away", וזאת באמת התחושה שהיא נותנת, שהיא בורחת לנו ומנסה להמשיך לחלוב את הפרה גם אחרי שהיא מתה ועשינו ממנה המבורגר.

אנחנו שומעים את האלבום כרגע בפעם ראשונה, ונעבור בקצרה על כל אחד מהשירים.

אז נתחיל:

01 No Freedom
שיר מונוטוני ונשמע כאילו היא הקליטה אותו בזמן שהיא הכינה לעצמה ארוחת בוקר מוקדמת. דידו נשמעת לא משתדלת בכלל לנסות שנחבב את השיר. הוא לא שיר רע, הוא פשוט שיר סתמי שאתה שם ברקע בזמן שאתה בוהה בקיר וחושב מה עשית שמגיע לך כל הדברים שקורים לך בחיים. אגב, זה הסינגל השני מהאלבום והוא יצא לפני מספר חודשים, אני לא שמעתי אותו בשום מקום, האמת לא מפתיע במיוחד.
ציון: 6/10

02 Girl Who Got Away
שיר הנושא  של דיסק, יותר טוב מהקודם  וקצת שונה בשביל דידו, למרות ש"שונה" לדידו זה רק להוסיף עוד שתי תווים לשיר. זה היה הרבה יותר מתאים להיות סינגל שני. בסך הכל זה שיר חביב, אבל לא מעבר לכך
ציון: 6.5/10

03 Let Us Move On, feat. Kendrick Lamar
זה היה הסינגל הראשון שיצא בדצמבר, וכמו הסינגל השני, אף אחד לא שמע אותו (אני מודה שזאת פעם ראשונה שאני שומע את השיר במלואו). הוא שיר קליט ולא רע בכלל, אבל שוב, הציפיות שלי יותר גבוהות, וחבל, כי דידו הייתה אחת הזמרות הכי משפיעות בעשור הקודם. יש צורך לציין שהראפר מיותר לחלוטין?
ציון: 7/10

04 Blackbird
לרגע זה נשמע כמו קאבר לשיר של הביטלס, כמובן אחרי 3 שניות הבנתי שלא. זה ממש נשמע כמו שיר של ג'ם (עוד בריטית אדירה שנעלמה בשנים האחרונות). זה מתחיל קצת כמו חפירה אבל כשהשיר באמת מתחיל (אחרי 30 שניות של חפירות), הוא ממש מקסים. האמת שזה השיר הראשון שניתן להגיד שאהבתי והיה לי רצון לשמוע בשמיעה נוספת, משהו שעוד לא קרה עם שום שיר עד עכשיו באלבום.
ציון: 8.5/10

05 End of Night
נשמע כמו שיר ערש, ושוב היא חוזרת לשיר עם שני תווים, שתהיה לי בריאה. אני כמעט נרדם בזמן שאני רושם את זה, וישנתי הבוקר עד 11. אין לי באמת מה לרשום על השיר הזה.
ציון: 5.5/10

06 Sitting on the Roof of the World
שיר קצבי! (שוב, עד כמה שדידו מסוגלת להיות קצבית). אפשר להגיד שזה אפילו שיר עם נגיעות אלקטרוניות. נשמע כמו ערבוב שירים של רובין (השבדית) רק פחות טוב. שיר נחמד ואנחנו מאוד מעריכים את השינוי הדרסטי לעומת השיר הקודם.
ציון: 7/10

07 Love to Blame
אני זז. אני זז! אני אגיד את זה שוב. אני זז! זה שיר ממש חושני האמת, ועושה תחושה של לעשות הסבה מקצועית ולהתחיל קריירה של רקדנית אקזוטית. טוב הגזמתי קצת, אבל זה באמת שיר מעורר תאווה ואם היה מישהו כאן איתי עכשיו הייתי עושה לו לאפ-דאנס. כל הכבוד דידו! זה רגע  השיא של האלבום.
ציון: 9/10

08 Go Dreaming
טוב אולי שפטנו את הדיסק יותר מדי בהתחלה, יש כאן עוד שיר מעניין, פחות מהקודם, אבל עדיין בעל עניין. שוב אנחנו מאוד מעריכים את הקצביות שבשיר. אין הרבה מה להגיד כי הוא לא שיר מיוחד, אבל זה שיר נחמד.
טוב אולי זה היה בסדר לשפוט, כי ברגע שאנחנו מתחילים להגיד "נחמד" יותר מדי, כנראה שזה רק נחמד, וזה לא משהו הייתי רוצה לשמוע על עצמי, שאני נחמד. תודה אבל לא תודה.
ציון: 6.5/10

09 Happy New Year
זה לא קצת מוקדם להוציא את השיר הזה? אנחנו בפברואר. בכל מקרה, השיר טוב, אפילו טוב מאוד. כרגע זה השיר האיטי האהוב עלינו. הוא מרגש ואתה מרגיש עד כמה דידו עצבנית בו על הבן זוג שלה (עם כמה שהיא יכולה להיות עצבנית). טוב, הוא לא טוב מאוד, הוא מצויין. קשה לי להאמין שיהיה שיר יותר טוב ממנו באלבום. שיר ממש עצוב והוא עשה לי קצת צמרמורת. טושה דידו, טושה. בא לי לשמוע אותו שוב עכשיו.
ציון: 10/10

10 Loveless Hearts
עוד שיר טוב, למרות שהוא נותן תחושה שזה ילך לכיוון שיר עם נגיעות דאנס,  בסוף הוא נשאר בסגנון אמביינט. שיר קצר אבל קולע (אני לא מאמין שאמרתי את זה), זה בעצם השיר הכי קצר בדיסק, בקושי 3 דקות. הוא באמת מקסים. אני מתחיל לאהוב את הדיסק (לפחות את החצי השני שלו).
ציון: 9.5/10

11 Day Before We Went To War
השיר האחרון באלבום, כמובן שזו עוד סוג של בלדה. אבל שוב, עוד בלדה טובה. ממש טובה. גם פה יש רק שניים וחצי תווים, אבל הפעם זה עובד, ועוד איך זה עובד, גם הקול שלה נשמע יותר מעניין ורגיש מבלדות אחרות בדיסק. בסוף כן היה שיר יותר טוב, זה בעצם השיר הכי טוב באלבום. הדיסק נגמר בסוף עם תחושה טובה (למרות הרצון לחתוך ורידים).
ציון: 10/10

ממוצע ציון לכל האלבום בשמיעה הראשונה: 7.7/10

לסיכום: החצי הראשון של האלבום הוא מאוד תפל (מלבד השיר הרביעי), החצי השני טוב ואפילו מצוין (מלבד השיר השמיני). אז בסופו של דבר אנחנו כן ממליצים עליו (לפחות על החצי השני), למרות שאל תצפו למצוא להיט בסגנון "ًWhite Flag", "Stoned" או "Life for Rent", כי ברושם הראשוני, אין. חסר פה איזה אמינם (שיהיה לה ברור שהקנדיק למאר הזה הוא לא תחליף אפילו לא 50 סנט, ואנחנו שונאים אותו). אבל היא בדרך הנכונה, וזה הרבה יותר טוב מהדיסק האחרון שלה.

עליזה מפתחות מגיעה לארץ

כולם אוהבים את אלישיה קייז, היא אחת מהזמרות שתמיד טוב להוסיף אותה לרשימת האמנים האהובים עליך. "איזה מוזיקה את אוהבת?" "הביטלז, ריי צ'ארלס, אלישיה קייז…" (כשהמוח שלנו חושב על אייס אוף בייס, Ke$ha, וסשה פירס). יש זמרים שמגניב ומקובל לאהוב אותם, ויש אחרים שזו בושה להעריץ אותם (תגידו את זה לאנשים שעדיין קונים דיסקים של מריה קארי, אם יש). בכל מקרה, אלישיה נופלת בקטגוריה של זמרת שמקובל להעריץ אותה ולצעוק את זה לעולם, גם כשאתם לא כל כך מחבבים אותה.

הסיבות? איני יודע מה הם. אולי יש סף של שעמום אסטרונומי שצריך לעבור בכדי ליפול בקטגוריה כזו, ולאלישיה יש שעמום בשביל כפר שלם. אל תעיזו להגיד אחרת, לפני שאתם בכלל מתווכחים, הייתם מזמינים אותה לכוסית ומסיבה? אז זהו, שלא. בכל מקרה, בואו לא נמעיט מהכישרון שלה, כי יש לה הרבה, והיא לא רק זמרת שאנחנו שמים אותה בפלייליסט כשיש לנו דייט בבית כמוזיקת רקע בשביל להישמע מספיק אינטלקטואלים מבלי להרגיש מתנשאים.

בכל מקרה, כנראה שאלישיה קייז מגיעה לארץ (לי עדיין יש ספקות, כמו שאמרו שהרבה יגיעו ובסוף הלכנו לראות אותם כמו כלבות בברצלונה ופארג), וזאת ההופעה האידאלית אם אתה רוצה לשלם הרבה כסף בשביל להירדם בעמידה, במקום לרקוד את השירים של ריהאנה באמבטיה.

לצערנו, העובדה שאלישיה מגיעה לארץ זה הדבר הכי פחות מרגש שקרה לנו היום (וכל מה שעשינו היום זה לישון ולעבוד). אני אישית, מעדיף לשרוף את הכסף שלי על וודקה וכדורי שינה.

אבל למעריצים (אם יש) של גברת מפתחות, עשינו רשימה של הלהיטים (אם יש דבר כזה) והשירים שאנחנו הכי אוהבים:

  1. No One
  2. Empire State of Mind (Part II)
  3. Fallin'
  4. If I Ain't Got You
  5. Girl on Fire